תוכן

ענין שבראש נק' שורשי כלים ששם נק' בחי' ממטה למעלה שהיא בחי' התנגדות להתלבשות, ומזה נגרר אח"כ בחי' התלבשות גמורה.
וצל"ה: הלא ממטה למעלה הוא בחי' התנגדות, ואיך שייך לומר שהוא יהיה שורש לקבלה? והענין הוא, שלאחר הצמצום נעשה המסך שהוא ענין תיקון כלי, שע"י המסך נעשה בחי' או"ח שהוא כלי לקבל את האו"י. וזה בדומה לאחד שבא לחבירו, וחבירו רוצה להנות לו מהונו וכספו, ונותן לפניו סעודה גדולה. אבל חבירו מתבייש לקבל, והרצון לקבל בוער בקרבו עד להפליא, יען שבאמת הוא נצרך גדול, אבל מפני הבושה הוא מתגבר כל פעם ולא רוצה לקבל ממנו שום דבר. אבל מה עשה חבירו? מפצירו מאד עד שאין לו כ"כ העזה לסרב שלא לקבל שום דבר, אלא שמקבל איזה דבר מעט מן המעט. נמצא כי מה שהוא מקבל עכשיו הוא מטעם שרוצה להשפיע תענוג לחברו, שרואה שחברו חושק כ"כ שהוא יהנה ממנו. נמצא שהקבלה הזאת שהוא מקבל, היא עכשו עם כלי דהשפעה ולא עם כלים דקבלה, שעם כלי דקבלה הוא לא יכול לקבל, מטעם שינוי הצורה. נמצא שע"י התנגדות לקבלה נעשה ענין חדש בפני עצמו.