ואז תכוין יאהלוההי"ם, וזה בסוד מה שפירשתי לך כבר1 - איך אי אפשר להתגלות עתה ברגע אחד כל ענין היחוד, אלא בכל פעם (מבינים הכל וכל ) מתגלה מה שמתגלה כפי המגיע לעת ההוא. וגם תכוין בא': בי' ראשונה של א', והיאהלוההי"ם בי' שניה, המשלמת עניני הספירות כמ"ש לך.
וכל זה תכוין בשמות כראוי, בסוד הפסוק "ליראה את ה"'. תכוין יראה בסוד יִהְוָה. את בסוד שנא"ן, כמנין א"ת. השם בסוד משה. הנכבד תכוין כבוד - יוו"י. והנורא - יראה - רי"ו, ג' ע"ב. וכן תכוין א - רי"ו. ה' אלוקיך- יאהלוההי"ם.
ובאת הב' תכוין את דאתב"ש, ותכוין לעשות צירוף כללי מכל התורה כולה בדרך זה של ראש וסוף מחוברים ביחד. ויאיר אל הנשמה שלך, ויתן לך הארה גדולה. וס"ז - א"ת ב"ש, שפירשו חכמים (שבת קד.): אם אתה בוש גור בדוק. ותכוין: את ה' אלקיך תירא.
ותכוין שבשם זה תאיר היראה על פניך תמיד. ולכן תכוין זה בהמשכה למה שהוא הזמן כנ"ל, בסוד יאהלוההי"ם, דהיינו את ה' אלקיך תירא.
ותכוין אֻתָ, שהנקודות עולות למ"ו, כמו הניקוד יִרְאָה. ועל סוד ניקוד זה כתוב "מה ה' אלקיך שואל מעמך". ואמרו אל תקרא מה, אלא מאה, שהוא מ"ו. והוא עולה אח"כ מאה, דהיינו מ"ם וא"ו הם צ"ג, וב' כוללים הרי צ"ה, וה' אותיות הרי מאה. ע"כ.
1 מה שפירשתי לך כבר - אדיר במרום עמ' תמ"ג.