הנה כשכוונת זה, צריך לכוין בסוד התורה, שנאמר בה "יראת ה' טהורה עומדת לעד", ותור"ה היא כמנין ירא"ת. ואז תכוין להאיר כל בחינות התורה, והם התפשטות כל המאורות לבחינת העבודה, בסוד החזרת הרע לטוב. ואז נמצאים הספירות מתפשטים לפי בחינת הנשמות בפרט לפי ענין העבודה שלהם. ואז נמצא שיש שיכות למאורות עם בני האדם. וזה כמו שנתפרש במקומו1, כי כל מה שאנו משיגים בספירות הוא מה שהולך לפי ענין התורה, שזהו מה שמתגלה לבני אדם, על כן הם שייכים בו. ותכוין לעשות תאי"ר בסוד התורה, והיינו תכוין לכלול הכל בסוד השם ב"ה, דהיינו שמי עם י"ה, זכרי עם ו"ה, כמבואר בתיקונים, וה"ס התורה בסוד תרי"ג. ותכוין: כי אתה תאיר נר"י, שיש ב' יותר שהם בסוד נ"ר- נפש רוח, והם "אנכי" "ולא יהיה לך", שהם נר לכל התורה כולה, וזהו תרי"א וב', הרי תרי"ג.
1 כמו שנתפרש במקומו. עי' אדיר במרום עמ' קי"א. וספר רזין גניזין עמ' רס"ה (נדפס בסוף תיקונים חדשים).