והוא, כי הנה השכינה הקדושה כבר היא מוכנת לזאת - להיות עילת העילות מוריד יחודו בה. ואם כן תכוין שהיא עכשיו פועלת בשליטה גדולה, ותכוין שז"ס מלכות א"ס, שבה נבראו העולמות. והענין, כי הספירות הם הם כחות הרצון הניתנים להיוודע בדרך ראיה נבואית1, וזהו כי כמו שהגוף נבנה מחלקים ואיברים רבים, כך הנשמה בנויה מכחות רבים. וכמו שהעין שיכול לראות הגוף - רואה חלקיו ואבריו, כך העין שיוכל לראות הנשמה - יראה כחותיה. על כן בהיות הא"ס ב"ה הרצון העליון מתיר לראיה הנבואית להשיג בו איזה השגה, (הנה יראו ) הלא כחותיו יראו, ולא עצמות בעל הרצון ודאי, שאין שייכות לראותו כלל ועיקר. ואל תשאל - שעצמות הנשמה הם הכחות, כי אמת שהוא ושמו אחד, הוא ורצונו אחד, אלא אפילו הרצון עמו אינו מתגלה כלל, אלא מתגלה ממנו מה שמתגלה, כי הרי הבלתי תכלית שלו אינו מתגלה כלל, והיינו א"ס ב"ה הנעלם מכל וכל, אלא הכחות הפועלים בשיעור הם המתגלים בו, וגם אלה לא בתכלית תכונתם, אלא אדרבא, אינו מתגלה מהם אלא הכח היותר פחות שאפשר לחשוב, והוא ענין קריבתם ושיכותם עם הנבראים.
ועל כן תחשוב בכחות המשוערים, והם הי"ס עצמם הכלולים בא"ס ב"ה, ותבין שאין נראה ומתגלה מהם אלא מה ששיך להתגלות לתחתונים הנבראים מהם, וזה נקרא מלכות שלהם, והוא כענין נוק' דז"א שמשלימתו לעשרה. והאמת, היא כללות כל הספירות שלו בסוד שלימו דכלא. כך הענין הזה, מה שניתן לראות אינו אלא סוד מלכות הספירות האלה, והנה הוא מעצמות הרצון ית"ש ודאי,אלא שהוא מה שיש בו שיכול ליראות לתחתונים. נמצא, שאין תכונת העצמות נראה לפי עצמו, אלא מה שיש בכח העצמות שיתראה. והרי גם זה אחד מן הכחות שבנשמה, ומעצמות הנשמה ההיא. אך תבין היטב, שאין זה עצמות העומד מצד עצמה, ונמצא שהכח ההוא עצמו שמתגלה, אין מתגלה אלא בחינת הגילוי שיש בו בכחו להתגלות, והבן היטב. אם כן אמרתי שעצמות בעל הרצון אינו מתגלה כלל, אלא גילוי הרצון הוא המתגלה, מה שא"א לומר כן (אפילו) בא"ס ב"ה בבלתי תכליותו, שאין שיך שום גילוי כלל. וכענין שנאמר למטה בנוק' דאצילות "ונהנים מזיו השכינה", כן נוכל לקרוא לכל הספירות "זיו" כחותיו של א"ס ב"ה, ובכל מקום "זיו" הוא המלכות של המדרגה ההוא שהזיו שלה. והצדיקים אינם נהנים אלא מזיו השכינה, הרי ריחוק על ריחוק. אך נדבר על ספירות בכלל כי הם הזיו, אלא שחלקי בחי' הזיו רבים, והם הם פרטי הספירות. ובהיות הא"ס ב"ה מתגלה לשלוט, יחזרו כל הספירות ועניניהם להיות נחשבים רק למלכות א"ס בהיות א"ס שולטת. וזה מה שתכוין בסוד השכינה, בסוד היראה שתשרה עליך, והיא תשלוט הרבה מפני היחוד המתגלה בה, עד שיתעלה כל המדרגות להחשב בה רק מלכות של א"ס ב"ה כנ"ל. ותראה כי השכינה במקומה הוא רק בחינתה הקטנה, שר"ל מלכות אחד ז"א, כי בהיות הט"ס העליונות רומזים הנסתר2 בכחות העליונות שאמרתי, שמהם יוצא הזיו, אז מלכות תרד תחתיהם לרמוז האור היוצא מהם, אך באמת הכל הוא רק מלכות. ובהתגלות בה היחוד - היא מתגדלת ומתרוממת למקורה, עד שמחזידה כל העולמות לבחי' זאת - להחשב רק מלכות של א"ס ב"ה, ואז הוא זמן התיקון הגדול והשלם, כמו שאפרש בס"ד.
1עי' קל"ח פתח ו. ח"א.
2 הט"ס העליונות רומזים הנסתר וכו'. עי' קל"ח פתחי חכמה פתח כ"ו. חלק א' .