ולכן תשים דעתך ברוממותו זה, ותכוין שיתגלה ברוממותו הנורא הזה אליך, כמו שהוא עומד על כל הבריות. ואז תכוין להאיר החשך שהחשיך חטאו של אדם, ותכוין להאיר היו"ד העליונה של הא', ותבוש ממנו שלא להרים פניך כלל, ותסגור עיניך במורא, ותכוין להמשיך עליך הארתו הנשגבה מאד. ותגבר בנפשך החרדה והבושת. והנה רז"ל אמרו: "כל העובר עבירה ומתביש ממנה אינו זז משם עד שמוחלין לו", ואמר "אינו זז משם" פירוש - מן המקום שמתדבק שם בשעת היכלמו, כי השורש המרומם הזה משגיח עליו לטובה, ואינו מניחו עד שיתקנהו בשלימות. ואם כן העיקר הוא שתכוין באמת לבך לרוממותו הגדול1. ואתה מתכוין שהוא עומד עליך, ותזכור לחטאותיך, ותבוש ממנו, ואז תתחיל לכוין ביחוד.
1 שתכוין באמת לבך לרוממותו הגדול וכו'. עי' מסילת ישרים פרק י"ט: "צריך שיתבונן על רוממותו ית' אשר הוא מרומם ונשגב על כל ברכה ותהלה. על כל מיני שלימות שתוכל מחשבתנו לדמות ולהבין... כל שכן לפי החטאים שחטא מעודו. כי על כל אלה א"א שלא יחרד לבו... ואומר: "בשתי ונכלמתי לרים אלקי פני אליך"