פירוש היחוד1
הנה הא"ס ב"ה הוא מרומם מכל עניני התחתונים, והוא שלם בתכלית השלמות, שאינו צריך לבריותיו כלל. ומי שאינו מכיר אותו כך, נקרא שהוא מתעלם לו בתוך ספירותיו. כי הכל מכירים השכר והעונש. אך הרוממות הזה אין בני האדם עומדים עליו במחשבתם. ולכך יראת הרוממות קשה להשיגה, כי העיקר הוא הבושת - לראות עצמו בלתי כדאי לעמוד לפניו אפילו לפתוח פה. ועל כן צריך שתשים דעתך באדון יחיד, שהוא למעלה מן הכל, שהוא שולט על כל חק, ושלם כל כל שלמות, ושהוא לבדו המנהג ברצונו בלי שום צורך והכרח כלל. ותשים דעתך שהוא עומד עליך. שהוא נמצא בכל מקום, ותיכלם מלפניו, עד שיכבד כובד על ראשך, שלא יהיה לך מצח להרים ראש. והנה ז"ס מ"ש בתיקונים, תיקון ס"ט (דף קטז.): ועל יו"ד עלאה אתמר כי ידע שמי וכו', זכאה איהו מאן דנחית ליה במחשבתיה לאתריה.
1בכ"י מנטובה נוסח הכותרת הוא: וזה פירוש הקיצור על היחוד. ובכת"י קולומביה המאמר מתחיל מכאן. ואח"כ מ"ש לעיל: "פירוש מאמר הזהר".