תוכן

א) ונבאר ענין יעקב ולאה. ובתחלה אבאר בקצרה, ענין פרצוף יעקב. ואחר כך אבאר מציאותם ועניינם ושרשם. הנה נתבאר למעלה, כי כל המוחין, בין אותם דמצד אבא, בין אותם דמצד אימא, הוצרכו לז"א עצמו, הנק' ישראל, אלא שמהארה שלהם, יצאו גם כן אלו הג' פרצופין, והם: רחל ולאה הנקבות, מן המוחין והכלים דנה"י דאימא, נקבה. ויעקב, מן המוחין והכלים דנה"י דאבא, דכורא, בלבד. והנה כדמיון רחל, הנעשת באחורי ז"א, מן החזה ולמטה מן המוחין והנה"י דאימא, כך הוא בחי' יעקב, הנעשה מצד פני ז"א, מן החזה ולמטה, מן המוחין והכלים דנה"י דאבא, ולכן אין צורך להאריך בו, ונדבר בקצרה. דע, כי שעור הכתר דיעקב, הוא שני שלישים תחתונים דת"ת דז"א, שהוא מן החזה עד סיום הגוף. והנה נתבאר למעלה, כי עד החזה היה הדעת דמצד אבא, מכוסה תוך שני כיסויים, שהם: כלי היסוד דאבא, המלובש תוך כלי היסוד דאימא. ועתה שכבר נגמר היסוד דאימא, אין לו רק כסוי אחד, שהוא היסוד דאבא ויכול אורו להאיר, ולעשות הכתר דיעקב מחוץ לז"א. גם נתבאר, כי הדעת ההוא שבתוך היסוד דאבא, יש בו ד' בחי', והם: חו"ב, וחסדים וגבורות כנז"ל, איך הוא מכריע שתי הכרעות, וד' בחי' אלו יוצאים מחוץ לז"א, במקום הזה שהוא החזה, ונעשים שם, בחי' ד' מקיפים ליעקב, והם בחי' התפילין שלו. ע"ד שנתבאר אצלינו, כי יש לז"א בחי' תפילין של ראש.