תוכן

א) והנה בזה תבין, ענין רה"י ורה"ר, שאסור להוציא בשבת מרשות לרשות. וכן טעם איסור מלאכת בורר בשבת. והענין הוא, כי להיות שאלו הי' מלכים דז"א, שהם י' חלקי נקודתו, יצאו בתחלה נפרדים בלי חבור זה בזה, והיו אז נק' רה"ר, להיותם נפרדים ולא מתייחדים, ולכן תמצא כי כל מקום שיש פירוד, ואין אהבה, יש שם מיתה. ולכן מתו אלו המלכים, להיות פירוד ביניהם, וכמש"ה: חלק לבם, עתה יאשמו. ובהפך כתיב, חבור עצבים אפרים, הנח לו. ולכן נבאר ענין הפירוד והחיבור הזה, מה הוא מציאותו, ומה היה קודם התיקון, ואחר התיקון.