תוכן

ז) והרי יש בלאה, ז' תחתונות שבה, וגם מוח הדעת יש בה, לפי שלאה היא מכוונת ממש באחור דעת דז"א, והדעת שלה מכוון באחור הדעת שלו. ועדיין חסירה ממנה חו"ב, תרין מוחין דילה, והנה בברכת אבות דתפלת שחרית דחול, ביארנו ענין ז' תחתונות דלאה, וגם ספירת הדעת שבה, אבל חו"ב שבה, ביארנום בענין נשיאות כפיים של ברכת כהנים. והענין בקצור הוא, כי הנה בברכת כהנים, נכנסים המקיפים דמוחין דז"א בתוכו כנודע, ואז מרבוי ההארות הגדולות שבו, אז נגבהים ידי ז"א למעלה בב' צדדי מוח הדעת מימינו ומשמאלו. ואז האור היוצא מסופי אצבעות מבין הצפרנים בגלוי גמור, בסוד אור חוזר למעלה מן הדעת מב' צדדיו, ששם מקום חו"ב דז"א, שהם גבוהים מן הדעת כנודע, ומן האורות ההם נעשים חו"ב דלאה. ועדיין חסר בחי' היסוד שבה, וזה נעשה ע"י י"ג מדות של ויעבור, שנבקע היסוד דאימא כנז"ל, ועיין שם. והרי נתבאר היטב, איך נגמר פרצוף לאה בי' ספירות שבה, ומקומה מראש ז"א באחוריו, עד כנגד החזה בלבד, ששם סיום פרק העליון של הזרועות דז"א הנק' אציל. ומשם ולמטה מקום רחל.