תוכן

ג) וצריך שנבאר, איך נגדלה פרצופה, ע"ד שביארנו בפרצוף רחל, שתחלתה מכנגד החזה, ומסתיימת בסיום רגלי ז"א. וביאר שם, איך מן ט' פרקין שיש בנה"י דז"א, נעשה פרצופה, בציור ג' קוים של נה"י, וכל קו מג' פרקין. ועד"ז הוא בלאה, כי נעשה מן ג' קוים דחג"ת, ובהם ט' פרקין, כנגד ט' ספירות שבה. אבל עדיין צריך לבאר, כי בנה"י דז"א ניחא, לפי שיש בהם ט' פרקין. אבל בחג"ת דז"א, צריך לבאר לפי שאנו רואים בחוש הראות, שכאשר האדם יפשוט זרועותיו כלפי מטה באורך, יגיעו אצילי הזרועות, שהם סוף פרקין ראשונים של הזרועות, יגיעו במקום רישי ירכין, אמנם ב' פרקין תחתונים שבכל זרוע, הם מתפשטים ונמשכים כנגד נה"י שבו, אשר שם הוא מקום רחל, ונמצא כי כיון שלאה היא מסתיימת במקום החזה, א"כ אין לה שעור רק תרין פרקין עילאין של הזרועות בלבד, ומהיכן יוכל להעשות ט' ספירות.