תוכן

ז) הכלל העולה מכל הנז"ל, כי כמו שיתבאר לקמן, שבנוקבא דז"א יש ב' בחי': הנק' לאה, ורחל. וזו נקרא ד' רבתי. וזו ד' זעירא. כמו כן יש באימא ב' בחי' אלו: הנקרא ד' רבתי. וד' זעירא. והעליונה נקראת בינה. והתחתונה נקראת תבונה. וכל פרצוף מאלו הד' בחי' הנז’, הוא פרצוף גמור של י"ס. וכמו כן בז"א, שהוא זכר, יש בו ב' בחי' אלו, כי הנה כמו ששעור קומתו של ז"א, הוא מהחזה דאימא ולמטה, כן שעור קומת רחל נוקביה, היא מהחזה של ז"א ולמטה. וא"כ כמו שיש בחי' יעקב למטה מן החזה דז"א, כנגד קומת רחל. כך למעלה במקומו, בשאר הפרצוף עצמו, והוא יעקב אחר. והענין הוא, כי כמו שיש בחי' דעת למעלה בזווג או"א העליונים, הנקרא אבא ובינה. כך בזווג הבחי' התחתונה שבהם, הנקרא אבא ותבונה, יש ג"כ דעת אחר לזיוגם. וכמו כן למטה בנוקבא דז"א, יש ב' בחינות אלו עצמם. וכן כמו שב' בחי' העליונות בינה ותבונה, נכללות באחת בעת הזווג כנז"ל, כך ב' בחי' של נוקבא דז"א , נכללות באחת. וזהו סוד כי אל דעות ה', שהם ב' דעות. וזהו סוד ויהיו תואמים מלמטה וכו', כי למטה מהחזה דז"א, יש בחי' יעקב תחתון, ויחדיו יהיו תמים אל ראשו. הוא בחי' יעקב העליון, שהוא שוה בשוה בראש ז"א.