תוכן

ג) או ירצה, באופן, כי כמו שהבינה מתחלקת לב' והם: אות ס', ואות מ' כנז"ל, כמו כן בתבונה, יש בה ב' אותיות ס"מ, כי ששה עליונותיה הם ס'. וד' תחתונותיה הם מ' וג"כ נקראת ב' אותיות ו"ד, ע"ד שביארנו בבינה, כי ו', הם ו' עליונות, וד', הם ד' תחתונות. והנה התבונה נקראת מ', לפי שד' תחתונותיה, שהם ת"ת נה"י שבה, הם לבדם נכנסות בז"א. ונמצא, כי פרצוף התבונה בכל בחינותיה, שהם אותיות ס' ומ', ואותיות ו"ד כנזכר. כל זה לא נעשה, אלא מד' תחתונות דבינה, שהם ת"ת נה"י שבה בלבד, הנקראים מ', וכנגד מ' זו של הבינה. גם התבונה נקראת מ', יען כי מאות מ' של הבינה נלקחת. והנה מה שנכנס מן התבונה בז"א, אינו רק חציה, שהם תנה"י שבה, הנקראים מ' שבה, כי כל פרצוף זו התבונה, אינה רק מ' אחת בלבד של הבינה העליונה. ונמצא כי חצי אותה מ' של בינה, הוא שנכנס בז"א, וזהו סוד מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדים, כי הלוחות הם נצח והוד דז"א, ומ' וס' שבלוחות, הוא ככללות כל י' ספירות דז"א, שהם ס' למעלה בו' ראשונות שבו. מ' למטה, בד' אחרונות שבו. וכל כללות מ"ס אלו שבז"א, לא נתהוו, רק מחצי אות מ' של הבינה העליונה, שהוא מחצית התבונה, שכל עצמה אינה רק מ' של בינה עליונה, ובחצי מ' ההיא, מתקיימים כל בחי' מ' וס' שבלוחות, שהוא ז"א, א"כ נס גדול הוא זה.