תוכן

יא) ואמנם טעם היות רחל עומדת אחור באחור עם ז"א, ולאה פנים באחור עם ז"א כנז"ל, הטעם הוא כנז"ל, בענין תקון רחל, כי הנה רחל, היא ספירה הי', מי' ספירות שבכללות עולם האצילות, והיא פרצוף שלם, מבחי' פנימית וחצונית, הנק' פנים ואחור, והיא נוק' דז"א דאצילות, פרצוף שלם ככל שאר ה' פרצופים שבעולם האצילות. משא"כ בלאה, שאינה רק אחורים בלבד, של הספירה השלישית דאצילות, הנק' אימא. ונמצא שאינה ספירה שלימה, כספירת רחל כנזכר. ולכן אם פני רחל פונים לאחורי ז"א, כדוגמת לאה, היה פגם גדול בעולם לפי שהנה רחל היא נוק', והיא דינא קשיא, אשר לכן הקלי' נאחזות בה יותר מן הזכר, שהוא רחמים. כי זהו סוד שנאמר בה, רגליה יורדות מות. ולא די שהיא נוק', אלא שהיא הספירה הי', היותר תחתונה שבכל י' ספירות דאצילות, ולכן הקלי' נאחזות בה יותר מדאי, ואם היתה פנים באחור היו אחורים שלה מגולים, והיו הקלי' נאחזים בה יותר מדאי, כי כל אחיזתם באחורים כנז"ל, ובפרט באחורים האלו דנוק' התחתונה כנזכר, ולכן היתה אחור באחור. אבל לאה, שאינה מכלל הי' ספירות דאצילות, רק אחורים דאימא, איו אנו חוששים כ"כ, אם יתאחזו בה הקלי', כמו שאנו חוששים ברחל, ולכן עומדת פניה באחור ז"א, ואחורים מגולות, אין אנו מקפידים לאחיזת הקלי' שם.