https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער ההקדמות / ביאור טעם השנויים שבין: יעקב ולאה, ורחל
אות ו
תוכן
ו) והנה כשנעשת פרצוף זה, אז נק' גם היא, ה"א עילאה שבשם, כמבואר אצלינו. וזהו סוד פסוק אשירה לה' כי גאה גאה. פי': כי הנה לאה נתגאת, ועלתה במקום גבוה, באחור רישא דז"א כנזכר. וזהו פשט: כי גאה הראשון. עוד נרמז תקון פרצופה, במלת גאה הב', והוא, כי אות ג' שבגאה, רמז אל הארת ג' ספירות דנה"י דאימא, שנתחברו בספירה א', שהיא פנימיות מלכות דאימא, הרמוזה באות א' שיש בגאה, שהיא שרש של לאה החצונה, ואחר שנתחברו ד' ספירות אלו, הרמוזות באותיות ג"א, אז הארתם יצאה לחוץ בלאה החצונה, ונעשת פרצוף מן ד' ספירות הנק' ה"א ראשונה שבשם כנזכר, והיא אות ה' שבגאה, כי כבר ידעת, כי פרצוף הנקבה היא צורת ה', שהם ג' קוים: ימין, ושמאל, ואמצע, כנודע.