תוכן

ג) ואמנם בבחי' אחרת ראינו, שיש יתרון אל אבא על אמא, והוא, כי אמא לא היה בה כח לקבל האור העליון, ולכן נשארה בבחי' אחור, כשנתקן רישא דעתיק יומין, כמו שהיתה בתחלה. אבל אבא, היה בו כח יותר לקבל האור העליון, ולכן חזר אז בבחי' פנים, והיו פניו כלפי אחור דאימא כנזכר. ולכן גם עתה כשנתקנו יעקב ולאה, שהם מן האחוריים דאו"א, היה יתרון ליעקב, שהוא מאחור דאבא, על לאה, שהיא אחור דאימא, והוא, כי הנה ביעקב נתקנו כל י' האחוריים שבי"ס דאבא, והיה יעקב פרצוף שלם, מכל י' אחוריים דאבא, לטעם הנזכר, כי אבא נתקן תחלה, לפי שהיה בו כח לקבל האור, וחזר בפנים תחלה, ועדיין אימא היתה בבחי' אחור. ועוד כי אבא הוא דכורא, ואחוריו מעולים מאחור דנוק'. אבל לאה שהיא אחור דאימא, שהיא נקבה, ואינה חשובה כמו הדכורא. וגם כי נתאחר זמן תקונה, כי לא יכלה לחזור פב"פ תכף כשחזר אבא, ולכן לא קבלו כל האחורים שלה תיקון רק אחור של ספירה הי' שבה, שהיא אחור דמלכות שבה בלבד, וממנה לבדה נעשת פרצוף לאה, ולא מכל הי' אחורים דאימא. אמנם כל הט' אחורים אחרים, של ט' ספירות עליונות דאימא, נשארו למטה. במקום שירדו תחלה, ולא יכלו להתברר, בעת תיקון יעקב ולאה. ודע כי כל התקונים והמצות והתפלות, שאנו עושים מן בריאת העולם, עד ביאת משיחנו, הכל הוא, לתקן ולברר, אלו התשעה אחורים דאימא, ולא יושלם ברורם ותקונם, עד ביאת משיחנו במהרה בימנו אמן.