תוכן

ח) ונחזור לענין ראשון, כי כמו שהאדם מעלה בכל לילה נשמתו בסוד מ"ן, אחר היותו בן י"ג שנה ויום א'. כן ז"א מעלה נשמתו בסוד מ"ן, אלא שיש בו הפרש, והוא, כי בעוד היותו בן תשע שנים, שעדיין לא באו לו המוחין, הוא מעלה נשמתו, כדי לקבל המוחין. וז"ס מ"ש בגמרא שבן ט' שנים, ביאתו ביאה. והוא, כי בו' שנים הראשונים, נגדלו בו ו"ק כל צרכם. אח"כ צריך לקבל שני בחינות המוחין, שהם: בחינת היותם ג' לבד, ובחינת היותם ד' כנז"ל. והרי הם שבעה, ועם ו' הראשונים, הרי י"ג שנים. והענין הוא, כי בג' שנים, שהם: הז', והח’, והט’, אז נעשת לו ההכנה לקבל המוחין, ובד' שנים אחרות נכנסים בו המוחין, והרי נשלם לי"ג שנה.