תוכן

טו) ואמנם מה שהוצרכה הנקבה לבחי' המלכות שבה, יובן במה שאמרו רז"ל כי ד' דברים צריכים חותם בתוך חותם, וסימנם חבי"ת. ואות י' הוא יין, וביאור הענין הוא, כי החסדים נק' מים, והגבורות יין. ולפי שהם גבורות, יש פחד פן יתאחזו בהם הקליפות. ולא עוד, אלא שעיקר יניקת הקליפות דאצילות הוא בנוק' דז"א, לפי שמדור שלהם הוא למטה ממנה, בסוד רגליה יורדות מות, ואין יניקתם אלא בסופה, שהוא מפתח היסוד שבה, אשר שם נתונים ה"ג הנקבה כנודע. והנה, לפעמים אלו הגבורות נעשים דם, שהיא בחי' דינים קשים גמורים, ואז נעשים דם נדה, ויונקים מהם הקלי'. אמנם בהיותם נשמרים מן הקלי’, נק' יין, ולא דם. כי הדם הוא גבורה קשה, בלתי מתוק. והיין המשומר, הוא בהיותם גבורות נמתקות, כי אז הם בסוד יין המשמח. ונודע, כי הה' גבורות הם אורות, ואינם כלים. ולכן צריכות אלו האורות של הגבורות, שיונחו תוך ב' הכלים, זה לפנים מזה. ואלו הב' כלים, הם הנק' חותם בתוך חותם, והם: כלי הנקרא היסוד שבה וכלי הנקרא מלכות שבה. ועי"כ נשמרים מן הקליפות.