תוכן

יד) הנה באדרת האזינו מצינו, כי ב' דרגין אינון: חד ציון. וחד ירושלים. והנה ציון, הוא יסוד של הנקבה. וירושלים, היא המלכות שבה. וזהו שאמר שם, דציון בנוקביה, איהו כבית הרחם לאתתא. ועניינם הוא, כי החדר הפנימי, שהוא בית הרחם, שבו נכנס טיפת הזרע, זהו היסוד שבה. והנה מחוץ היסוד הזה, יש בחי' בשר תפוח, בולט לחוץ בין ב' היריכים, והוא עגול מקיף סביב, כמין עטרה בפתח בית הרחם, הנק' יסוד הנזכר. וזו העטרה של הבשר, היא המלכות שבנקבה. והנה לכאורה, לא היתה הנקבה צריכה אל זו העטרה הנק' מלכות שבה, לפי שכל כללות הנקבה נק' מלכות כנודע, כי זהו הטעם, שאין בנקבה רק ט' ספירות גמורות בלבד, שהם: כח"ב, חג"ת, נה"י. והם גמורות, כדמיון הט' שבז"א. אבל המלכות שבה, אינה ספירה ממש, רק הארה מועטת, נרמזת באותו הבשר הבולט כנזכר.