תוכן

העשר ספירות הם כלים לאלוקיות שהוא אחדות גמור, ואיך אמרינן שהם עשר. וכמו כן כל ענין התחלקות: דאמרינן שהאורות מתחלקים לאור וכלי, מה הוא ענין כלי באלוקיות. ואם נאמר דהכלי הוא רצון לקבל, הלא אצל אלקיות שייך רק השפעה ולא קבלה, ואיך אמרינן שיש מלכות בא"ס ב"ה והוא "רצון לקבל".

תשובה: הנה אמרינן שישנם ב' בחינות בכללות המציאות (תע"ס חלק א' אור פנימי אות ג'), בחינה א': מה שהם קבועים וקיימים באור א"ס בכל שלימותם ותפארתם. בחינה ב': במה שהם ערוכים ומשתלשלים בד' עולמות אבי"ע ושורשם א"ק. כי ענין הבריאה הוא להיטיב לנבראיו, ואמרינן דסוף מעשה במחשבה תחילה, אם כן הכל נכלל במחשבת הבריאה, הן כל השפע והאורות והן המקבלים, וזהו בחינת הרצון לקבל שבאין סוף. ואם כן אתי שפיר מה דאמרינן שכל הנבראים נכללים באין סוף שהוא שורשם. והאין סוף נכלל בעצמותו בבחינת מחשבה כביכול, ויצא מעצמותו על דרך שהמחשבה אינה עצם החושבה, וזה סוד הוא ושמו אחד[1].

ובחינה הב' שהם השתלשלות העולמות בבחינת מעלה ומטה והתלבשות אור בכלי, זהו סדר איך שהאור בא לכלל קבלה בהתחתונים. שאצל המקבלים מתגלה האור רק על ידי התלבשותו בתוך כלים, והכלים נכללים בהאור רק בכח ולא בפועל, כי אי אפשר להם להשיג האור רק על ידי כסוים, והכסוי מתגלה רק בעת שהאור בא לכלל קבלה, וזהו מסודר עפ"י עשר ספירות. אבל ההתגלות באה רק בעת שמשיגים התחתונים האור, ובאור עצמו הוא רק בכח, על דרך שבגרעין נכלל האילן וענפיו ופירותיו בכח[2].