תוכן

זהר בראשית ב', דף קטז[?]:
פני אדם מחזה ולמעלה.
מחזה ולמטה אין פני אדם, אלא ג' פנים לבד, שהם שנ"א.
נשמות בני אדם הן מבחינת מחזה ולמטה, מ"מ נקראות בחינת אדם, מסיבה שעולות ונכללות בפני אדם שמחזה ולמעלה, בסוד ן' פשוטה. וזהו, אתם קרויים אדם.
מטרם שעלו ג' פנים שנ"א להכלל בפני אדם הוציאו ג"כ תולדות לבי"ע, שהם חיות ועופות ובהמות.
ואח"כ עלו ונכללו בפני אדם ומכולם נולדה נשמת אדה"ר.
נמצא שאדם כולל את כולם. ואח"כ ירדו לבי"ע, וכיון שנכללו בפני אדם, נחשבים למינים טהורים אעפ"י שנפרטו.
שניהם נשארו. הכלל נשאר ה"ס רוח האדם העולה למעלה. וכן הפרטים בס' רוח הבהמה היורד למטה. ונתפרטו לפרטיהם, כמו שהיו מטרם עלי'.
אחר חטא דאדה"ר, הנקרא אדם בלי-יעל, היינו שאינו רוצה לעלות, אלא רוצה להמשיך מלמעלה למטה. מזה נמשכו רוחות טמאות של בני אדם, הנמשכות מזוהמא דחויא.