חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

בחינת אדם הראשון (ב)

תוכן

אדה"ר שורשו הוא עפר שאינו ראוי לזריעה, כמ"ש וייצר וכו' עפר מן האדמה. שפירושו, שלולי התיקון של האדמה, שנק' בחינת בינה אדום, לא היתה ראי' לקבלת השפע. וזה נק' אדה"ר נולד מהול. וע"י חטא דעצה"ד הי' משוך בערלתו, היינו כמ"ש מעפר אתה ואל עפר תשוב, עי"ז שהשיב ע"ע הערלה, שהוא הכלי קבלה לעצמו.
הדורות שבאים אחריו כבר הושרש בהם הרצל"ק. לכן אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים. אבל יצחק הלך בקו שמאל, שנק' גבורה, לעבוד בבחינת התגברות על כלים דקבלה, שיהי' בעמ"נ להשפיע. וכיון שעוסק בשמאל, היינו לראות את מצבו בבחינת הדעת, אז הוא רואה את החסרונות, ואז המצב של פירוד, כי האדם במצב השמאל במצב חסרון והבורא הוא נק' שלם, ואין ארור מתדבק בברוך.
לכן יצחק הי' צ"ל נכלל מאברהם. לכן כתוב אברהם הוליד את יצחק. הלא כולם יודעים זה, אלא ללמדנו שבבחינת יצחק, שהוא שמאל, נכלל ג"כ בחי' ימין, שהוא חסד, ומשם מקבל חיים. ויעקב הוא קו אמצע, ובודאי שהוא נכלל מחסדים.
אולם דוד שבחינתו מלכות, בחינת משיח, שעליה הי' הצמצום וההסתר, אינה יכולה לקבל שום אור על בחינתה עצמה.
אלא היא צריכה לקבל מז"א בעלה, שפירושו שהיא נבנתה ממלכות דז"א, שהיא בחינתה חלל הפנוי. לכן קבלה מהם, היינו מאברהם, יעקב, יוסף, שהם למעלה מהמלכות, לכן קבלה הארה מהם.