תוכן

בזהר (אות קפו): סיחון ועוג, חזקו את לבם כנגד ישראל, אבל פרעה חיזק את לבו כנגד הקב"ה.
ויל"ה, הלא מה שחיזקו את לבם כנגד ישראל, היה רק מטעם שהם עבדו להקב"ה, כמשחז"ל: "למה נקרא סיני, שמשם ירדה שינאה לאומות העולם", א"כ מה החילוק ביניהם.
וי"ל, שיש שני מפריעים להגיע לדרך האמת: א) שלא מחשיבים את הבורא בשיעור שיהיה כדאי לוותר על אהבה עצמית [והוא הנק' "חיזק את לבו כנגד הקב"ה"]. ב) אפילו לאחר שהאדם מתגבר וכן מחשיב את הבורא, שכן כדאי להיות עובד ה' - אבל האדם הישראלי אינו מוכשר להיות עובד ה', היינו, שהוא לא מחשיב את עבודתו [והוא הנק' "חזקו את לבם כנגד ישראל"]. ועל שניהם צריכים להתגבר.
ושם בהסולם (אות קפז): "ובכל הצד שלהם לא ראה שיהיה גאולה לישראל וכו', ופרעה לא חשב שיש קשר של אמונה השולט על כל הכוחות של הס"א". היינו, למעלה מהדעת.