תוכן

וישלח תשמ"ג

א) בזהר (א-ב):
​וישלח יעקב מלאכים וגו'. ר' יהודה פתח, כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וכו'. ומבואר שם, דמלאכיו, היינו יצה"ט ויצה"ר. ושם (באות ו'): פתח ר' יצחק, כתוב, חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם וכו', אבל במקום אחר כתוב, כי מלאכיו יצוה לך, דהיינו הרבה מלאכים וכו'. ומשיב, אלא הכתוב כי מלאכיו יצוה לך, היינו מלאכים כרגיל, והכתוב מלאך ה' סביב, היינו השכינה וכו'.
ויל"ה, ומדוע פעם אומר ב' מלאכים ופעם אמר מלאך אחד, שכוונתו על השכינה. פירוש, מתי נמצא שיש לו שני מלאכים ומתי יש לו מלאך אחד.
ואפשר לפרש ע"ד שדרשו ז"ל: "בכל לבבך - בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר". לפי"ז, 'מלאכים' רגיל, היינו אצל כל אדם יש ב' מלאכים, היינו יצ"ט ויצה"ר, שהם ב' לבבות. אבל לאחר שהאדם זוכה ליראת ה', שהוא נעשה מיראיו של הקב"ה, אז הוא זוכה למלאך אחד, ששני יצריך נעשה יצר אחד, שעי"ז הוא בא לאהבת ה' בשני יצריך, ששניהם מאוחדים אצלו. וזה נקרא שזכה להשראת השכינה.