תוכן
יג שבט תשכ"ב
א) א"ר אלעזר,
אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו וכו' לצדיקים לעתיד לבוא. (
חגיגה יב.)
לכן, מטרם שהאדם מתקן את דור המבול ודור הפלגה שבו, אז האור הגנוז נסתר ממנו. כי ענין דור המבול הוא בחי' ליבא, ודור הפלגה ה"ס מוחא. והיות שכל אדם נכלל מכל העולם, לכן אנו מיחסים את כל אומות העולם להרע שבנו. והיות שהיצה"ר הוא מלאך, כמו שאמרו חז"ל: הוא השטן הוא היצה"ר וכו', וחז"ל אמרו, שכל מלאך אין לו שם, רק על שם הפעולה כך אנו מכנים את שמו, לכן, בזמן שנתעורר באדם בחי' תאוות רעות, אזי היצה"ר נקרא בשם דור המבול, שהוא בחי' מרכבה לדור המבול. וכמו"כ בזמן שנתעורר באדם בחי' מחשבות רעות, אז היצה"ר נעשה מרכבה לדור ההפלגה, לכן נק' היצה"ר בשמו של דור ההפלגה. וכשמתקנים את ב' הבחינות הכוללות האלו אז מתגלה האור הגנוז, משום שאז הוא נעשה צדיק.
וז"פ: "גנזו לצדיקים לעתיד לבוא". היינו, שרק בזמן שיהיו צדיקים, אז מתגלה האור הזה, ומתחילים להרגיש את הטוב והעונג והאושר שבתורה ומצוות.
