תוכן

אור מקיף הוא סוד כח פועל על הרבה דברים יחד, אמנם בתכונה אחת בלי הבדל צורה.
אור פנימי הוא סוד פועל בחלקיות, בתכונה מיוחדת לכל חלק וחלק.

יחודים של הצדיקים – התלבשות השכינה
מובנו הפשוט הוא רק בחינת הבנה והסתכלות. כי בעת שרואים הענף הגשמי איך הוא נמשך מעולמות העליונים, הרי נתעורר אז אל המבין ההוא רצון אמיתי של הבורא ית', כי בגלל כן ערך את הבריאה ובריות, כדי שהבריות יכירו ויסתכלו איך הם קשורים ונמשכים בהמחשבה העליונה, על דרך שאמרו ז"ל דיש להשי"ת תענוג כשהצדיקים מסתכלים במרכבה העליונה. והנה על כן נמשכה השכינה הקדושה ומתלבשת במיחד ההוא בסוד הכתוב (שמות כ, כ) "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך", וסוד התלבשות השכינה בהמיחד נקרא "ברכה".
ולהבין ענין תענוג הבורא ית', אפשר להבינו על דרך משל, כי ודאי יש רצון הבורא ית' בחידוש הבריאה ובקיומה, כי לולא כן ודאי שלא התקיימה אפילו רגע, וכל "רצון" הוא ענין תענוג פחות או יותר.
אמנם בכללות, הוי ענין הבריאה ענין של התפתחות, שמתחילה נתחדש ענין ​חושך ותוהו ובוהו, אלא מוכרח שיתפתח עוד והולך עד לתכלית הגובה שעליה היה הרצון העליון.
ויש דצח"מ בכללות הבריאה, והוא רק מדרגות בהרגשה. שהדומם הוא מרגיש כללי על דרך שאמרו 'שרו של ים' (בבא בתרא עד, ב) 'שר האש' (פסחים קיח, א), והוא משום שאותו הכח הפועל בו אינו מלובש בהאש או בהמים, אלא בבחינת מקיף, ושולט עליו ומטהו לצד הנרצה מרחוק. וכיון שאין שם התלבשות, אין שם הרגשה חלקיית, ואותו כח המקיף מכונה בשם שר וממונה.
יתר עליו הצומח שיש לו כח מקיף חלקי. יתר עליו החי שיש לו כח פנימי חלקי בהתלבשות, אמנם בלתי מתפשט מחוצה לו. יתר עליו המדבר שיש לו גם כח התפשטות להתדבק בהדבר שממנו ולחוץ. והנה התפשטות הזה הוא הרגשה המעולה שבכולם, ועל כן יצאת בשם מיוחד "השכלה".