תוכן

למד לך מהטבע: אם אנו משתוקקים לדעת את האמת הטהור והמוצלח המוחלט, יש לנו אך להתחקות אחר הטבע, כי בהכרח בלי מחלוקת אשר היא ערוכה בידי שמים, ומה מאד גבהו מחשבותיו ממחשבותינו.
אין שינוי בגופין: הנה אנו מוצאים אשר כל בריות העולם הוטבעו בחותם אחד. הגם שיש איזה שינויים בין גוף לגוף, אולם קטנים המה ואינם כדאים לעמוד עליהם. ואין צריך לומר בשעה שיש הבחנות רחוקות שעדיין לא השכלנו אותם די צרכם.
השינוי בין הדעות: אולם לעומת זה, כמה משתנים הדעות מאחד לחבירו, הגם שכולם יוצאים מבסיס אחד הנסיוני הגופני שגדרנו אותו שתמונה אחת לכולם (כי על כן מבינים איש לרעהו), מכל מקום מסתעפים הדעות למזרח ולמערב, ומה שהאחד אוסר השני מתיר, אחד בונה והשני סותר.
הדעות מתברכות מתוך המחלוקת וההתנגדות: הדעות מתברכות מתוך המחלוקת וההתנגדות, ולא עוד, אלא כל ההפריה וההבראה שבדעות נבנים על חשבון בנין וסתירה. ובהתרבות הבקורת תתרבה הדעת, וכל התנוונותה של הדעת הוא בהתרבות ההסכמה.
הגופות מתברכות משלוה: משא"כ הגופין, כל אשרם והצלחתם תלוי רק באחדות שלא יבקרו ולא יתקוטטו, כי המחלוקת יטשטש אותן, והשלוה מפרה ומרבה אותם.
שעבוד היחיד לצבור: מכל האמור, צריכין גם אנו לקבל העתקה נכונה בהתאם עם המציאות, ולהבדיל הבדל גמור ומוחלט בין הגופות והדעות, אשר גופות כל העולם צריכים להתלכד כאחד בלי שום חירות ליחיד בשום פנים.
חירות היחיד: ולעומת זה, בבחינת הדעות צריכין ליתן חופש גמור לכל יחיד ולכל אומה ללכת לרוחה ולטעמה, ובשום פנים לא לטשטש שום צורה של יחיד, משום שהמחלוקת והשנויים הם הפרייתם ובריאותם.
כלל הגופות נצחי, ויחידי דעות ג"כ נצחיים: ועוד הגופות יש להם נצחיות של כלל, ובשום אופן אינם בזכות קיום פרטי, וע"כ כל האנשים וכל הדורות נחשבים לאיש אחד. משא"כ הדעות יש לו נצחיות כל יחיד לעצמו, כי לא נשאר לנו מכל החיים מהדורות שעברו, רק דעות יחידים בלבד.
הדעות הם צבוריות מעצמם: הדעות הם צבוריות מעצמם, כי בנפול להאדם איזה שכל מצוין, לא ינוח עד שיגלהו לאחרים. וזהו כל טובו ושלימותו, בהבאתו לאחרים, ומה שנותן לא יחסר לעצמו.
הגופות הם בעלי קנינים הפרטים: הגופות הם בעלי קנינים הפרטים, כי כל עיקרו משתלם ברבות רכושו, ומה שנותן לאחרים יחסר לעצמו. קנין פרטי דהדעת תלוי בכמות מסירותו לאחרים: כי המטרה הוא השם טוב. קנין פרטי דהגופין תלוי בעצירתו לעצמו: כי המטרה הוא הרכוש עצמו, כלומר בלי מטרה.