תוכן

ענין מסתרי החכמה הוא דבר מפורסם מכבר עוד מטרם היות ישראל לגוי, והוא שהיתה נקראת לפנים בשם המפורסם 'תורה שבעל פה', שעמה היתה נכללת יחד גם פשט התורה שבכתב לכל ענין המעשה, כמו שכתוב בזוהר ('תנאין ואמוראין, כל דינין דאורייתא על רזין עילאין סדרוה'), אשר התנאים סדרו כל דיני התורה על פי סודות העליונים, והיתה נשמרת בסודי סודות, ולא גילו בהישיבות רק חלק המעשה ממנה, שהם הדינים שבמשנה ותלמוד, וזהו הקבלה שהיתה מסורה לזקנים ולנביאים.
אמנם אמת הדבר שמקוריות הקבלה עדיין היתה מסורה ליחידי סגולה בטרם מתן תורה בהר סיני. ועל זה כיוונו חז"ל (מגילה יז, א) שאמרו שבטרם ביאת יעקב לפדן ארם היה לומד תורה בבית מדרשו של שם ועבר, וכן אמרו (יומא כח, ב) אשר האבות קיימו כל התורה כולה בטרם שנתנה, ואפילו עירוב תבשילין. וזהו ודאי לכל בר דעת שאין הכונה על חלק המעשה שבתורה, שהרי יעקב אבינו נשא שתי אחיות. אלא הכונה על חלק הסוד שבהתורה, וזהו דבר מפורסם לכל לומדי תורה.
אמנם ודאי היה הוספה גדולה בגילוי החכמה הפנימיות בזמן מתן תורתינו, כמו ענין פרטיות החכמה המסודרת בתרי"ג המצוות, שזהו היה ידוע מקודם רק בבחינה כלליות, ואין זה צריך ראיה, כי המבין יראה זאת מעצמו. אולם עיקר החידוש שהגיע לכל, היתה חלק המעשי אשר היא לא באה לכלל גילוי מקודם זה ולא כלום.
*