תוכן

א. מהו הרוחני?
הנה עמל גדול פיזרה הפילוסופיה כדי להוכיח איך הגשמיות היא ילוד הרוחני, ואיך הנפש מולדת את הגוף. ואחר כל אלה, אין דבריהם מתקבלים על הלב ולא כלום. ועיקר טעותם היה בתפיסת הרוחניות, שמצד אחד נתנו לה מתחילה הגדרה שלילית מכל דרכי הגשמיות, ומצד השני אומרים שהולידה והוציאה את הגשמיות, שזהו ודאי בדותא, כי כל אב צריך שיהיה לו איזה דמיון אל התולדה שלו, אשר היחס הזה הוא האורח והשביל שתולדתו נמשכת דרך שם, וכן כל פועל צריך שיהיה לו איזה יחס עם הפעולה שלו אשר יבא עמו במגע דרך שם. וכיון שאתה אומר שהרוחניות משולל מכל המקרים שבגשמיות, אם כן אין לו שום שביל ואיזה יחס שהרוחני יוכל לבוא עמו במגע להניעהו באפס מה.
אולם הבנתה של מלה 'רוחניות' אינה שייכת לפילוסופיה כלל, כי איך ידונו על דבר שלא ראו ולא החישו (-חשו) אותו מעולמיהם, ועל מה אדניהם הטבעו?
אלא אם יש איזה הגדרה להבדיל ולחלק בין רוחני לגשמי, אין זה שייך רק למי שהשיגו פעם דבר רוחני והחישו אותו, שהמה הם המקובלים האמיתיים, ולפיכך לחכמת הקבלה אנו צריכים.