תוכן

ב' חלקים נוהגים בכל הבנה (בהכרת תבונה): א' במושגים החומריים, דהיינו בהטבע של הגופים שבהמציאות שלפנינו. הב' הוא במושגים הצורתיים המופשטים מהגופים ההם, דהיינו בהצורות של שכל ותבונה עצמה. הראשונה נכנה השכלה החומריית, והוא נסיונית, ונקראת פיזיקה, אתיקה (-תורת המוסר). להשניה נכנה השכלה הצורתית, והוא עיונית, ונקראת לוגיקה, ותורת הגיון.
השכלה החומרית נחלקת גם כן לב' שהם ארבע: כי לפעמים אפשר להצטמצם בה ולדבר בה מבחינת למעלה מטבע שנקרא מטפיזיקה, דהיינו על פי נשואים ידועים של השכל הגבוה. ונמצא כאן ד' חלקים: השכלה חומרית מחלק שנקרא פיזיקה שהוא נסיונית; השכלה חומרית מחלק שנקרא פיזיקה שהוא מטאפיזי; השכלה חומרית מחלק שנקרא אתיקה שהוא נסיונית ומעשית; השכלה חומרית מחלק שנקרא אתיקה שהוא רק מטאפיזי.
[הג"ה: ב' חלקים במחקרים חומריים: הא' הוא המציאות. הב' הוא קיומם: הכמות והאיכות של פרנסתם, ואופן השגתם על ידי מי ועל ידי מה].
השכלה צורתית – ומכל מקום נסיונית שימושית: השכלה הצורתית הוא סוד שהנשוא שלו הוא העליון ית', והשכלה החומרית יהיו הנשואים בחינת המדרגות הנקראים עולמות ופרצופים.