תוכן

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, הבאר והמן וכו'", להורות שעניינים הנסיים השלימו את הבריאה, ובטרם שנתגלה הגמר מלאכה, היו מוכרחים להופיע בסדר הטבע, וע"כ חוק הטבע על הניסיים, אלא בתופעות מיוחדות המסורות וניתנים רק לנביאים. כלומר, בהזדככות מסוימה, נעשה הנביא ראוי שישיגם. כמו המבין באמנות, רואה מה שפשוטי העם אינם רואים, ונמצא אע"פ שאינו רואה חדשות, מכל מקום הוא חידוש גמור בהיות שכל אדם לא יראו כמוהו, וזהו נקרא 'נס', מלשון התרוממות, הנושא עד להכשירו לראות עשרת הדברים הניסיים ההם הנראים בכל דור ודור ליחידים.
ויש להבין כאן שיש ב' דרכי השגחה: השגחה שכר ועונש והשגחה פרטית, אשר מעשה ששת הימים הוא השגחה שכר ועונש, ומעשה בין השמשות הוא השגחה פרטית. שאחר גילוי השגחה פרטיות אין מעשה עוד, כי נגלה לכל שהוא ית' בעל המעשה, ואלה נקראים ניסיים או שלא כדרך הטבע, משום שאין להם מקום גילוי בעולם, כי אם היו מתגלים אפס קצהו, אז בטלה כח המעשה וההזדככות, והיה העולם עזוב על דרך יסורין השוממה. משא"כ בהסתר השגחה פרטית, יש מציאות שכר ועונש, ויש דרך התורה המצילה מן היסורין. באופן, שב' ענינים בהשגחה שכר ועונש: א' שיש מקום למהירות ההזדככות, ב' שעכ"ז בהסתר גם כאן הולכת על השגחה פרטיות. וב' דרכים בהשגחה פרטית: א' שאין מקום לשכר ועונש עוד. ב' שמהירות ההשתלמות נחשב בהכרח להשכר.