תוכן

הן טבע הגופות והן טבע הנשמות המה שניהם סדר אחד של עשין ולא תעשין בדרכי הבורא ית' – וכל מין האדם נסתדרו מבוררים בטבע שוה על דרכים שוים, כי כל הבריות נימוס אחד להם במאכל ומשקה ומסחר ולידה והנאה ויסורין וכדומה, בלי שינוי איש מרעהו.
וממש על דרך זה הוא בטבע הנשמות, שנימוס אחד לכל הנשמות משנות דור ודור, שבכל מקריהם ישתוו זה לזה, על דרך שכל ששים ריבוא נשמות ישראל אמרו שירה אחת (עי' סוטה ל, ב), כמו שכתוב (שמות טו, א) "אז ישיר משה ובני ישראל".
והשגחה העליונה מאנס את הבריות לילך באורחות הטבע הוא על ידי ב' פעולות: הנאה וכאב, כי למקום הרצוי בהשגחה הרי מענג את הבריה במקום ההוא, וכשרוצה ההשגחה לדחותו, הרי מסבבת לו כאב באותו מקום, ועי"ז הוא מוליך כל בריה כפי רצונו ובמשטר שוה לכולם