חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

א

תוכן

התפתחות הוא ענין הרגשת הערך
הכל חפצים להיות חכמים ולומדים, אבל לא הכל חפצים להתיגע וללמוד. והטעם, כי רצון ה' מוטבע בכל בריותיו, אמנם התפתחות המכינה לרצונו ית' הוא בהדרגה, ולאו כל אדם שוה. ועל כן כל אלו שאינם חפצים להתיגעות, הוא משום שהסוף דבר, דהיינו, רצון להיות חכם, עדיין איננה בתכלית מדתה, ואינה יכולה לכפותו על היגיעה.
והנך רואה שכל ענין ההתפתחות הוא בדבר המבינות שהבלתי מפותחים אינם יכולים לשער ולהעריך את המטרות בערכם האמיתי, ועל כן אינם יכולים ליתן את היגיעה.

התפתחות המשובש
מתחילה, כשהחכמים היו עניים, כי לא היו עושים חכמתם קרדום לחפור בה, היתה הקנאה מוכרחת להתפתח בלב התלמידים משום חכמה בלבדה, כי ראו שבני העולם מכבדים החכמים משום חכמתם גרידא.
אמנם אחר שהחכמים עשו החכמה קרדום לחפור בה ונתעשרו, אז באמת מכבדים אותם בני העולם לפי המדרגה שקנו בעשירות מסיבת חכמתם.
ואז נשתבשו התלמידים, כי הקנאה מתפתחת בהם לחכמה, לא משום השגת החכמה, אלא משום השגת עשירות, באופן שהחכמה אבדה כל ערך ועצמיות, ונעשית בחינת קרדום ואמצעי בלי חן וחשקות או שמחה של התרות הספיקות, שכל אלו היה כסולם לחכמים ראשונים שזכו לטפס עליהם למרומי החכמה – וכל זה נאבד בימינו, חבל!
והוא הקללה של קאמיניזם שנתפשטה בעולם, מפני שלמחלה הזאת אין עצה אחרת – ובזה תבין ענין עיני חכמה.

עיני חכמה
כי 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות' (סנהדרין ו, ב), היינו העינים הגשמיים החושיים.
וצריך להבין, הלא עיני השכל ודאי יותר חשובין לאין ערוך על עיני החושיים, ולמה אין בני עולם סומכים עליהם ומחשיבים כמו עינים חושיים לכל הפחות שהבירור שם שכיח בהם הרבה.
והענין, כי החכמה שנואה בכללה אצל הכסילים, ועל כן מבזים אותה, ו'חכמת מסכן בזויה' (קהלת ט, טז) וכדומה, וה... בשפלותה בחכמים עצמם. ובזה תדע למה אין הנביאים הועילו לחזור כל העולם למוטב, והוא משום שהשגתם בעינים הרוחניים אין מתקבל על דעת הכסילים להוכחה ברורה, לא פחות מאלו ראה ואלו דיבר בעינים ופה הגשמיים – ונוסף לזה כי ... יש השתבשות גם בהחכם. אמנם כשיתפתח העולם ויתחילו לעסוק בחכמה משום חכמה בלבדה עצמה, אז יסור ההשתבשות מהחכמה, ואז יסמכו בני העולם עליה כמו על עיני החוש.
כי אז גם הכסילים יתחילו לאהוב חכמה, כי עד כאן יש להם אחיזה בההשתדלות מחכמים [לא ברור אם חסר הסיום].