תוכן

לחומריים יש תורה חומרית לחוד ותורה נפשית לחוד, משא"כ להנפשיים אין להם זולת תורה נפשית שכוללת גם את החומריות. דרך משל, 'לא תגזול' נוהג בנשמות דוקא, שלא יגע האחד במה שמוכן לחבירו, ואם יגע, תיכף נאבד ויפגם תחת אשר דימה את עצמו להרויח. לכן בהשמר את עצמו בהרגל רב מגזילה חומרית, הוא בטוח שלא יותפתה בגזילה רוחנית. אבל מי שאינו משומר בחומריות, לא ימלט כלל מגזילה רוחנית, מפני שהרוחניות הוא תאוה גדולה, וענין עבירה אינה נרגשת ברוחניות, ולכן צריכה הרגל רב מהחומר להבליט לה העבירה גופיה, וגם כח טבעי מחוקק בנפש מבלי לחמוד מה שאינה שלה.
ולכן מדברת התורה בחומריים, כי בהם ניתנה ההרגל וההבחנה, וסובבת ממילא גם לנשמה שהם הנצחיים. וכל המשומר בתרי"ג מצוות בהרגל החומרי, לא יוכשל בהמצוות אלו בערכם הנצחי, שבדרך זה מובטחים הנצחיים להפריה גדולה.