תוכן

העבודה הוא השפעה לזולתו
אי אפשר להבין הבנה שלימה באיזה דבר בטרם אנו מבינים הכלל והמקור, ואחר כך אנו ממשיכים הכלל הזה כיצד הוא מאיר על הפרטים.
באופן שמתחילה אנו צריכין להוכיח בדרך אנאליטית החל מן ההכרה הפשוטה הנובעת משכל הפשוט הבריא המקובל לכל בלי חולק, ובדרך אנאליטית הולכים ובאים לעקרון העליון, דהיינו הכולל לכל העבודה. ואחר שידענו העקרון והכולל על בוריו, צריכים לחזור בדרך סינטתי ממבחן העקרון הכולל הזה וממקורותיו הלוך והשכל, עד להכרה הפשוטה במקום שמגיעים לידי שימושה. והכרה הפשוטה מראית לנו שאי אפשר להעולם שיתקיים זולת אם ההשפעה יהיה שוה עם הקבלה, ועל כל פנים לא ימעט.

דגים גדולים
וכל זמן שהאנושית בלתי מפותחה, בטרם יצאו מחיק הבהמית, אז אפשר לחכמים המועטים שינצלו הטפשים המרובים, ויהיה הקבלה מצד אחד רבה על ההשפעה, ומצד השני הקבלה יקבל צורת יסורין. אולם סוף סוף יתפתח האנושות ויתרבו החכמים על הטפשים ולא יהיה למי לנצל, ובהכרח שהשפעה ישתוה עם הקבלה, כי לא יוכלו לבלוע זה את זה, כי כולם דגים גדולים המה.

ה' עוז לעמו יתן
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כט, יא). פירוש, אם ה' יתן עוז וחכמה לעמו, אז לא יהיה למי לנצל, ואם כן יתחילו המלחמות. ועל כן 'ה' יברך את עמו בשלום', כי על ידי החכמה עצמה יבינו לחלק את ההשפעה והקבלה באופן שישוו אהדדי.

השפעה עבודת ה' הוא – חיי החיבור
ההכרה הפשוטה מראה אותנו שהאדם מוכרח לחיי החיבור ולא יוכל לחיות לבדו, ואם יש כאן חברה, הרי צריכין להשפיע ולעזור זה את זה, וא"כ בלי ספק הוא העבודה אשר נתן לנו בני אדם, דהיינו להשפיע זה לזה. והקבלה לא יחשב לעבודה, משום שההכרח לא יגונה ולא ישובח. א"כ ההשפעה הוא העבודה המתחייבת לנו מאת הבורא ית', החל מן חיי המשפחה עד חיי הסביבה כולה.

חיי החיבור בחוק ההתפתחות ההכרה הפשוטה מראה אותנו אשר גם בחיי החיבור שולט חוק ההתפתחות דוגמת כל חלקי הבריאה, שמתחילה היתה מקפת רק בית אב, ואחר כך לחבורה, ואחר כך לאומות, ולבסוף לכל העולם כולו. כי כמו שהשכל מתפתח, נמצא מתייפה ומשתבח החיים, וכשמשתבח החיים מתרבה הצרכים, וכשמתרבה הצרכים, נעשו מוכרחים להשפעתה של העולם כולו, כלומר, שכל אחד צריך להנאות לחייו בכל הטוב המפוזר בכל העולם.

הכפירה
קשורה בקלקול הבנת השגחתו ית', כי הכל רואים את ההשגחה המלאה השכל ודעת המיוחדת ממנהיג אחד יחיד, וזהו ההכרה הפשוטה.
אולם מתוך הקלקולים הנוראים שבהשגחת קיום המציאות נעשו הדעות במחלוקת על צורת המנהיג הזה.

הטבע
יש אומרים שהמנהיג הזה הוא יחיד, אולם הוא חסר דעה והרגש, והמה יכנוהו בשם "טבע". ובזה מיישרים להם ההבנה, אשר אע"פ שמתנהגת בשכל נפלא הפלא ופלא, יכולה להיות מושגחת בקיומה בקלקולים האלו, כי לא מדעת יעשה זאת. ועל כן אין למי לפנות ולהתפלל או להתרעם.

שני רשויות
ויש אומרים ששני רשויות יש כאן ח"ו, אחד פועל טוב ואחד פועל רע, כי בהכרח שיש כאן אנשים מרגישים טוב (לפי דעתם), וע"כ יש פועל טוב, וכן להיפך.

אלקיות הרבה
ומסברה הזאת יש שהתחכמו לחלוק בדרך אנליטי לכל פעולות הטובות והרעות, ויחסו לכל אחד משגיח בפני עצמו.

השליך פעולתו
ויש אומרים שהשליך פעולתו, כי קשה להם לקבל מונח הזה אשר הפועל חכמה והשכל והרגש לא יהיה חכם ומרגיש, ועל כן בחרו ביותר לומר שמתוך רוממותו אינו כדאי קטנות כזה להיות בחשבון לפניו, ועל כן הוא מצוי ועומד בפני עצמו חכם ומרגיש, רק אינו מתחשב אתנו משום רוממותו או משום קטנותינו. וכל הטענות ומריבות הללו הגיענו רק משום הקלקול שבקיום המציאות, כי נורא הוא. ולפיכך נמצא לנו להבין רק את קיום המציאות, וכשנבין זה נבין את הכל.

לאחרונה בעלי הדת
ויש אומרים שיש כאן משגיח חכם ומרגיש אותנו, אלא שרוצה שנעבוד אליו ונתפלל אליו.