תוכן

טז) ומ״ש ז״ל, פסל לך: משלך. ואמרו, שמשם מרע׳׳ה נתעשר, מפסולת. יובן עם פסוק אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. שהכונה, שמי שעוסק בתורה בימין שבה, ר״ל: בפנימיותה וסודותיה, זה יהיו לו אריכות ימים בעה״ב, ששם ינוח וילמוד התורה בפנימיותה, ביתר שאת ממה שהיה בעה״ז, שהאמת כן הוא, שאעפ״י שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה', אין הכוונה שיהיה כלנו שוים, אבל כל א׳ יעלה לדעת את ה׳, בדעת יותר עליון, ממה שהיה משיג. וכן הדבר לעה״ב, לקמן לזמן התחיה, באלף השביעי וגו', באופן שאורך ימים בימינה. אבל בשמאלה, שהוא הפשט הגופניי, עושר וכבוד לבד, ע״ד שכתבתי. וז״ש שבלוחות שניות אמר ה׳ למשה הפסולת שלך, ומשם נתעשר משה. לפי שבראשונות, אפילו בפשט היה אורך ימים. אבל באלו, בפשט, אין בו כי אם עושר, שהוא דבר נוגע לעה״ז לבד.