תוכן

טו) ולכן א״ל ר״ע, כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור, ר׳׳ל לאותם ב׳ אבנים, שהם ב' הלוחות, שהיו ו' טפחים, כאומרם ז״ל, והם טהור, ר״ל: שאינם כשניות שאינם טהור, לפי שהפשט וגוף התורה הוא דבר גופניי וגשמי, אדם כי ימות באהל. באופן שהפשט א׳, והגופניות א׳. משא״כ שם, שהכל הוא טהור, והכל הוא דבר א'. ולכן א״ל, אל תאמרו מים מים, ר״ל ב' פעמים, להורות: שיש הפרש בין הפשט והפנימיות, ששם הכל הוא דבר אחד. ושמא תסתכנו בנפשכם. וזהו שבן עזאי הציץ ומת, ובן זומא הציץ ונפגע, ואלישע אחר קצץ בנטיעות. אבל ר״ע, נכנם בשלום ויצא בשלום, ודי למבין.