תוכן

ח) דע שבכל עולם ועולם מאבי״ע, יש כמה חלוקים, ואין אנו עתה בפירושם. והנה אותם שאין להם כי אם מדרגה קטנה, נעשים מלבוש לגדולים. וז"ש דהע״ה, עוברי בעמק הבכה מעין ישיתוהו. גם ברכות יעטה מורה ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. דע, כי הנשמה כשיוצאת מזה העולם, צריכה לעבור ולעשות טבילה בנהר דינור. שהרי אפילו המלאכים, כשבאים לזה העולם לאיזה שליחות, בחזרם צריכים לטבול שם כנזכר. והנה אירע שם בטבילה זאת לנשמות, כל אחת ואחת כפי מדרגתה. וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק הזה הוא, כי הנה הצדיק גמור, והוא ממדרגה עליונה, בעברם באותו האש, לא מיבעיא שאינו מגיע להם שם שום נזק, ולא חמימות אותו האור השורף, אלא אדרבה, הופכים אותו נהר של אש, למעין של מים חמים, שבזה נהנים. וז״ש, עוברי בעמק הבכא, שהוא אותו נהר, או גיהנם עצמו, מעין ישיתוהו. ולא זו בלבד, אלא גם ברכות יעטה מורה, ר״ל: ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם, אם הוא מורה הוראות. ובזה תבין מ״ש, שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות, שנאמר ולוקח נפשות חכם, שהוא ע״ד שכתבתי.