תוכן

ז) והנה דע לך, כי כמו כן יש בתורה: פשט, רמז, דרש, סוד. והענין, כי יש בעלי מקרא, והן נגד העשיה. ובעלי משנה, והן כנגד יצירה. ובעלי תלמוד, והם נגד הבריאה. ובעלי קבלה, והן נגד עולם האצילות. ובקבלה עצמה, הפנימיות שלה, נגד הא״ס, שהוא מתלבש נגד ספירותיו. ויש נפשות מהעשיה, אשר בהשיגם למדרגת המקרא, כבר השיגו הראוי להם, ואינם צריכים עוד לחזור בגלגול, להשיג יותר, בלשון יחיד. לא ח״ו לתקן איזו עבירה שעבר, או איזו מצוה שלא עשרה כאשר ידעת, ויש נשמה יותר עליונה, שצריך ג״כ להשיג. ועד״ז עד למעלה, מפנימיות הקבלה. וזה אעפ״י שמשיג מקרא ומשנה ותלמוד, אם יחסר ממנו איזו דבר, יחזור עכ״פ להשיג, להשלים החסרון. לפי שכשרוצה לעבור למעלה ממקום שהשיג. אין מניחים אותו לעלות. ולכן צריך לחזור פעם אחר פעם, עד שיבין אותו ענין. אם לא שטרח ונתאוה לו, ובקש ולא מצא. שאז מלמדים אותו שם אשר יחסר לו.