תוכן

ז) והנה החכמה נקראת אדם, בסוד חכמה: כ״ח מ"ה, כמנין אד"ם. ואו״א, שניהם נקראים אדם. והוציאו זו״ן, אשר שניהם נקראים אדם. וכן משמע לי מן הזוהר פרשת בראשית דף זכר ונקבה בראם למינדע יקרא עילאה, רזא דמהימנותא, דמגו רזא דנא אתברי אדם. ור״ל: זכר ונקבה, שהם או״א, בראם אל זו״ן. וכן בויצא דף ז״ל, זכר ונקבה בראם, אשתמודע להאי גוונא, ואשתמודע להאי גוונא, ואשתמודע דשמשא וסיהרה, בחבורא חדא אינון, דכתיב בראם, הרי זכר ונקבה, דא או״א בראם לזו״ן, שמשא וסיהרא. והן בעשבים ואילנות, יש זכר ונקבה. וז"ס ברכת בורא פרי האדמה, אדם: זכר ונקבה. שהכל נהיה בדברו, הכל כמנין שם מ״ה, עם י, אותיות מלויו, והיינו אדם. גם כל יסוד דברא הנקבה. וזהו ג״כ לחתן וכלה, שמברכים שהבל ברא לכבודו, כבוד מלכות.