את - את נפשו
כתוב אל נפשו ולא כתוב את נפשו, כי את נפשו היא נקבה, שהנוקבא נקראת את, אבל אל הוא זכר. ואם תאמר. הרי כתוב ואל האשה אמר, שהיא נקבה. ומשיב, הוא כלל של זכר ונקבה, כי כאשר הנוקבא כלולה בתוך הזכר, נאמר אז, ואל האשה אמר. את האשה, יורה נקבה בלבדה, בלי התכללות עם הזכר. כעין זה אל נפשו, יורה זכר בלבד. את נפשו יורה נקבה בלבדה, בלי התכללות עם הזכר.