תוכן

א) הנה במ"ש במלך הח', תבין סוד ענין ב' שבתות שנז' בתורה, וכפל לשון ב"פ שבת, כגון (שמות ל"א י"ו) ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת, וכיוצא בזה. גם תבין בזה היטב, מהיכן טעו אותן שאמרו כי זו קאי על שמיטת שנים. והענין הוא, דע, כי כאשר האציל המאציל העליון את הי"ס, תחלה האציל את הג"ר, ואז היה שבת העליון כנודע, ואמנם כאשר האציל את אלו לא האצילם בתיקון גמור, כי עדיין לא היו בתיקונם כראוי להם, ולכן עדיין יום זה לא נחשב במספר. והנה אח"כ האציל שבוע אחרת בז' ימים אחרים, אז הם סוד המלכים אשר מלכו בארץ אדום, וביום השבת אז יצא המלך הח', הנקרא הדר. ולפי שעדיין לא נתקנו ג"ר תיקון גמור, לכן מתו כל אלו המלכים, כי לפי שלא היה להם תיקון למעלה, לא היו יכולים אלו המלכים לסבול אור המאציל, ולכן כיון שהמלכים היו כולם דין, לכן נתבטלו. כי כבר בענין תיקונין עילאין, שבשבילם הם מסכים, והבדילם כדי שיוכלו התחתונים לקבל מהאור הגדול, ולא יהיה בעיניהם כהות, כדרך מי שמסתכל באור השמש. נמצא, כי מיעוט הארה הוא אדרבא תיקון.