תוכן

יתרו תשל"ח
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים (יט,ד) בזהר: מאי כנפי נשרים, א"ר יהודה ברחמי וכו'. דאמר ר' שמעון, דרך הנשר בשמים. מאי בשמים, ברחמי. מה נשר אשתכח ברחמי על בנוי, ודינא לגבי אחרנין. כך קב"ה אשתכח ברחמי לגבי ישראל, ודינא לגבי עמין עעכו"םסד. (אות רעט)
ויל"ה, למה צריכים ללכת במדת הדין על אומות העולם, מדוע לא ללכת אתם גם כן במדת הרחמים. וכי משוא פנים יש בדבר.
אלא י"ל, כי המדובר הוא באדם בעצמו, שהוא בחי' עולם קטן. שהאדם כלול מבחינת בן הנקרא "בני בכורי ישראל", וגם מבחינת אומות העולם. היינו, כלי הקבלה של אדם נקראים בחינת אומות העולם, וכלי ההשפעה של אדם נק' בן להקב"ה. ובדרך כלל, בחינת הקבלה היא ברום המעלה והחשיבות, ובחינת ההשפעה של אדם היא בבחי' שפלות.
וזה פירוש "ואשא אתכם על כנפי נשרים". היינו, שהקב"ה מעלה את בחינת בן שלו, היינו כלי ההשפעה, שזה יהיה אצלו חשוב, וממילא זה יפולסה, היינו כלי הקבלה יהיו אצלו בבחינת מטה בחשיבות. וזה נקרא בחינת דין לאומות העולם.
ובחינה זו נק' בחינת הכנה לקבלת התורה. משום ש"אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", היינו, את בחינת עצמיותו, שהוא הכלי קבלה, הוא צריך להמית. היינו, עי"ז שלא יתן לו מזונות - רק בחינת עמ"נ להשפיע, "ממילא זה נופל" וזה נחשב למת, ובחינת השפעה הוא בחינת חי.