תוכן

נצבים-וילך תשל"ט

א) אתם נצבים היום כלכם וגו' מחטב עציך עד שאב מימיך. לעברך בברית וגו' כרת עמך היום.
המפרשים מקשים, שמתחיל בלשון רבים ואח"כ מסיים בלשון יחיד.
ולהבין ענין הברית, המפרשים מביאים את המדרש, כי רבים דומים לקנים דקים שהם חלשים אבל אם עושים מהם אגודה הם חזקיםקסה.
ובענין ברית אמר אאמו"ר זצ"ל: שני אוהבים, אם יש ביניהם אהבה וידידות, בשביל מה צריכים הברית? אלא הברית הוא, כמו שעכשיו האהבה ביניהם היא בשלמות, ויכול להיות שלאחר זמן לא תהיה אותה אהבה, וכל אחד ידמה לעצמו להפך, שהשני עושה לו רעות. אז באה הברית, שכל אחד יקיים את הברית שעשו בזמן שכל אחד הרגיש את האהבה, שגם עכשיו אפילו שלא מרגישים, יקיימו ביניהם את הידידות כאילו שיש להם גם עכשיו הרגשת אהבה.
כמו כן, בזמן שהאדם מרגיש את אהבת ה' הוא מבין שכדאי לעזוב אהבות אחרות עבור אהבת ה'. אבל אח"כ כשההתעוררות עוברת ממנו ולא מרגיש עוד אהבת ה', הוא רוצה לחזור לאהבות אחרות, מה שהוא כבר החליט שכדאי לזרקם. אז האדם צריך לקיים את הברית, וללכת באותו הסדר שהיה מתנהג את עצמו בזמן הרגשת אהבת ה', ואע"פ שעכשיו אין לו שום הרגשה, העבודה צריכה להיות על דרך הכפיה, לשעבד את עצמו לברית שעשה מקודם. וזה נקרא: "לעברך בברית".