תוכן

מוצש"ק משפטים תשל"ב
בענין אתה בחרתנו מבוארת הקושיא, הלא חז"ל אמרו, חזר הקב"ה על כל אוה"ע ולא רצו לקבלה, רק עם ישראל אמרו נעשה ונשמע. א"כ מהו הענין שאנו אומרים אתה בחרתנו.
וי"ל ע"ד העבודה, ידוע דאדם הוא עולם קטן, לכן הוא בעצמו נכלל מבני שעיר ובני פארן וכו'. רק הבחי' שבאדם, שהן אומרות נעשה ונשמע, רק בהם בחר ה' לתת התורה. משא"כ לשאר רצונות שבאדם לא להם ניתנה התורה. וז"ע שאסור ללמוד תורה לעכו"ם, שהכוונה לבחי' אומות העולם שבאדם עצמו, להם אסור ללמוד. ופירש אאמו"ר ז"ל שבכל מקום שאמרו חז"ל שאסור הכוונה אי אפשר. היינו משום שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי', היינו שמבטל את עצמיותו ורוצה להבטל לה', אז הקב"ה נותן לו את התורה במתנה.
לכן האדם צריך לדעת שהקב"ה בחר רק את הבחי' ישראל שבאדם, רק לבחי' זו נאמר, אהבת אותנו ורצית בנו. לכן האדם כשאומר, אתה בחרתנו, אז הוא צריך לכבד ולהחשיב את בחי' ישראל שבו, ולבטל את שאר הרצונות של אומות העולם, שהוא נכלל מהם.