תוכן

אשה כי תזריע וילדה זכר. ודרשו רז"ל (נדה כה:): אשה מזרעת תחילה יולדת זכר. איש מזריע תחילה יולדת נקבה]
זכר נקרא חסדים. היינו, שהתחתון מקבל מלמעלה את הרצון להשפיע, שנקרא זכר. אשה מזרעת תחילה - היינו, שהתחתון מתעורר ורוצה להתקרב לה', ואינו יכול. נמצא, "אשה כי תזריע" היינו האדם הנמשך מהמלכות, אז - "וילדה זכר".
איש מזריע תחילה - איש נקרא הקב"ה, שההתעוררות באה מלמעלה, אז - 'וילדה נקבה', היינו, שזה נקרא אור נקבה, מקבלת ואינה משפעת. כלומר, כשנותנים לו התעוררות הוא מקבל, וכשמפסיקים לתת הוא עומד ומחכה מתי שיתנו לו התעוררות. אז - 'וילדה נקבה', כלומר, מעבודה זו יכול להוולד רק אור שמקבלת ואינה משפעת.
בזהר (הסולם אות ס): תא חזי, בשעה שהקב"ה נמצא יחד עם כנסת ישראל וכו'. והיא מעוררת תחילה הרצון וכו', אז נתמלאה המלכות מצד ימין, שהוא חסדים לבחינת זכר וכו'. וכשהקב"ה מעורר תחילה אהבה ורצון וכו', אז הכל נמצא בבחינת הנקבה וכו', כעין זה כתוב, אשה כי תזריע וילדה זכר. דהיינו, אם האשה מזרעת תחילה יולדת זכר.
בעבודה, כלל ישראל נקראים אשה והקב"ה נקרא איש. אם ההתעוררות באה מלמעלה, אז - 'וילדה נקבה', הנקרא מקבלת ואינה משפעת לעצמהק. ואם האדם מתעורר תחילה, אז "וילדה זכר", הנקרא בחינת משפיע. היינו, שיכול להמשיך לעצמו.
וזהו כשהאדם משתדל להתגבר על רצונו ורואה שאינו יכול להתגבר ומבקש עזרה, אז - "וילדה זכר". מה שאין כן כשאדם מחכה שיהיה לו התעוררות מלמעלה, זה נקרא 'וילדה נקבה'.