תוכן
ב) והנה אחר שנתבררו, שם נשאר ממה שנתברר בולד, והפסולת הוא הדם. ולפי שהיו ז' קצוות, מחסד ולמטה, לכן וטמאה ז' ימים, כי בכל יום, האשה דוחה פסולת של מדה אחת. ותחילה יוצא הולד ההוא ומתברר, ואח"כ בכל יום הולך ונדחה הפסולת שהוא הדם עד ז' ימים. ולפי שאחר שנתברר ויצא הז"א, עדיין הוא כולו גבורות, והוצרך הוא יתברך לשתף עמו הרחמים, כענין שנאמר
בראשית ברא אלהים, בתחלה עלה במחשבה להיות בדין, ואח"כ שיתף עמו רחמים, וזהו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. והנה רחמים היה המלך הח' הדר, דהיינו חסד עילאה, שזהו עיקר התקון, ולפי שחסד מתגלה בפום אמה, הוצרך ביום ח' לימול, וזש"ה וביום השמיני ימול, לפי שאז בא המלך הח', ימול בשר ערלתו. כי אע"פ שכבר נתברר הז"א, אעפ"כ, כיון שהיה גבורות, נשאר בכל כלולותיו זה המקצת דהיינו הערלה דבוקה בו, לכן עתה שבא המלך הח' לכנוס בו, הוצרך להסיר הערלה ההוא. והנה המלך הח' נקרא הדר, ע"ש שמתגלה ביסוד, ולכן היסוד נקרא פרי עץ הדר. וגם אין לסריס הדרת פנים שהוא ביסוד. ולפי שחסד זה הוא שם הוי"ה, לכן היתה יושבת כ"ו ימים על דמי טהרה, כי באלו הכ"ו ימים, היה כ"ו החסד עילאה, הולך ומתפשט בתוך ז"א, וזש"ה ושלשים יום ושלשת ימים תשב וכו', שהם הוי"ה דהיינו כ"ו (וז' ימים ראשונים) בין הכל ל"ג.
