ערבה דומה לשפתיים
שע"י המצוות התלויות במעשה, שהם נטילת לולב וערבות. נמשכה החכמה וע"י מצוות התלויות בדבור דהיינו בשפתיים, ממשיכים החסדים ... וז"ש, ערבה דדמיא לשפוון וכו' דהא בהאי יומא בשפוון תליא. כי בערבה אנחנו מעוררים החכמה עם הגבורות ומסיימים אותה, שמכאן והלאה לא נמשיך עוד אלא חסדים ממצוות התלויות בשפתיים, ... וע"כ יש רמז על זה שהעלים של הערבה דומים לשפתיים.