תוכן

בתע"ס ד' קי"ב כ"ש שבעולם אצילות אור עצמו הוא. ונ"ל שכוונתו משא"כ האור המאיר בעולם הבריאה נק' אור של תולדה ולא אור בעצם כמ"ש.
ויש לפרש שאצילות נק' בחי' השגחה פרטית, ששם נק' שהוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים. ומשום זה האור המאיר שם הוא בחי' אור בעצם בלי שום השתתפות התחתון. משא"כ בחי' בי"ע דפרודא, ששם יש בחי' בירור טוב ורע זה נק' בחי' שכר-ועונש. לכן האור המאיר הוא ע"י השתתפות המאציל והנאצל, שהוא בחי' שותפות.
לכן נקרא אור של תולדה, ז"א שנולד משני גורמים. משא"כ בעולם האצילות, שאין שום שותפות, ז"א שאין התחתון מסייע שום דבר, שנק' בחי' לא יגורך רע, שאין שם שום בירורים, לכן נק' זה בחי' השגחה פרטית.
וזה פירוש מש"כ בד' ד"ה שהמסך עושה פרסא בין אצילות לבריאה, ז"א שבי"ע נמצא מתחת למסך, משא"כ באצילות אין שם שום מסך כלל. ויחד עם זה מבואר בכ"מ שגם באצילות ישנם מסכים מסך דהרחקה שבבינה, וחלון ונקב צר, והתירוץ שזהו רק לגבי בי"ע, משא"כ לגבי אצילות אין שום היכר. והפי' הוא כנ"ל לגבי הנשמות, שנמצאים בבי"ע, שהוא בחי' שכר ועונש, מרגשים שיש מסכים. משא"כ כשבי"ע עולה לאצילות וזוכין לבחי' השגחה פרטית, אזי הם רואים שהכל בחי' אחדות שאין שם שום בחי' מסכים.