אנכי ולא יהיה לך
אנכי, זכור, דהיינו שכולל רמ"ח מצוות עשה שה"ס חסדים. לא יהיה לך, שמור, שכולל שס"ה מצוות לא תעשה, שה"ס הארת ו"ק דחכמה, וכלא בדבורא חדא וכו' ולא בתרין. כלומר אע"פ שאנכי ולא יהיה לך הם ב' בחינות מיוחדות, שזה חכמה, וזה חסדים, עכ"ז, לא יצאו מב' מלכויות, אלא ממלכות אחת, דהיינו בדבורא חדא, במלכות אחת, ולא בתרין, ולא בשתי מלכויות. והטעם הוא, בגין דהאי דבור, משום שהמלכות הזו המשפעת חכמה, איהו אתכליל מכולהו קלי, היא נכללה מכל הקולות, שהם חסדים, ואיהו דהוה אמר, והמלכות, שהיתה אומרת הדבור, המגלה חכמה, אמרה, בתוקפא וחילא דכלהו, שבכח כל החסדים שקבלה מז"א הנקרא קול, היתה יכולה להשפיע הדבור, שה"ס הארת החכמה.