אמן - אמן יהא שמיה רבא
ודא איהו שמו הגדול: וזה הוא שמו הגדול, דהיינו או"א, עם המלכות דא"א המלובשים בהם. משום שיש שם שאינו כל כך גדול כמוהו, דהיינו שם הויה, שהוא ז"א, אע"פ שיש בו תוספות אותיות, כי או"א נקראים רק בב' אותיות י"ה בלבד, מכל מקום הוא שמו הגדול. ועל כן בשם הזה אנו ממשיכים ואומרים אמן, שהוא נמשך ממנו, בשם הזה הולך אמן בכל זמן, כי או"א, זווגייהו לא פסיק לעלמין, ובשם אחר, שהוא ז"א הנקרא הויה, אינו כן. כי זווג זו"ן נפסק מחמת חטאים של התחתונים.